סדרת סיפורים לילדים
הרפתקה כחולה
כתבה ואיירה: טלי לוי
1
אולת היתה תרנגולת סקרנית,
תמימה אך מאוד הרפתקנית.
יום אחד החליטה לפרוץ את גבולות המוכר,
וללכת הכי רחוק שאפשר.
היא ארזה תיק קטן, ויצאה בטיסה,
למקום ממש לא נודע.
כעבור זמן מה,
נראה שהגיעה ליעדה.
אולת התבוננה בהשתהות,
בערבות שלג עצומות,
לבנות וקסומות.
"זה פה" מלמלה,
"אני לגמרי מוכנה."
כעבור דקה קצרה,
אל חלל השמיים זינקה.
2
מעט לפני הנחיתה,
אולת התגלגלה והתהפכה.
היא צנחה על מרבד שלג צח,
מעורבלת בבד המצנח.
3
כשאולת יצאה מסבך הבדים,
ראתה מולה חיזיון מדהים.
לפניה עמדה ציפור יפהפייה,
שכמוה לא ראתה מעודה.
נוצותיה לבנות ותכולות,
בפסי זהב חתומות.
4
אולת שאלה את הציפור מה שמה,
"ציפור הקרח האגדית" היא ענתה.
"מי את?" שאלה הציפור,
"ומה מעשייך בארץ הכפור?"
אולת ענתה שהיא צנחה מהשמיים,
בזכות הסקרנות, המצנח והכנפיים.
"אני מחפשת את קצה העולם" אמרה,
"תוכלי לעזור עם זה?" שאלה.
ציפור הקרח האגדית הנהנה,
את כנפיה פרשה,
ונשאה את אולת איתה,
לארמון הנסיכה.
בערבות השלג גלשו שתיהן,
רוח קרה בידרה את נוצותיהן.
בלב הערבות השוממות,
שתיהן חשו שלוות וחופשיות.
5
לאחר שעה קלה,
הן הגיעו לארמון הנסיכה.
בארמון של קרח וכפור,
פסעה אולת אחרי הציפור.
ובתוך אולם של קרח,
אולת הבחינה בדבר מה זורח.
זו היתה הנסיכה בינה,
כל כולה יופי ותבונה.
6
ציפור הקרח האגדית קדה לפני הנסיכה,
בענווה והערצה הרכינה ראשה.
היא סיפרה לנסיכה בינה,
שמן השמיים התרנגולת נחתה.
היא אמרה שאולת נחושה ועקשנית,
ורוצה להגיע לקצה העולם במהירות האפשרית.
7
הנסיכה חייכה בהבנה.
היא ניגשה אל אולת וסיפרה,
שהדרך מאוד יפה, מרגשת וקסומה,
אבל מקצה העולם, אין שום דרך חזרה.
אולת הקשיבה, הרימה גבה,
אך החליטה להמשיך ליעדה.
8
מצוידת במידע, אולת הודתה לנסיכה,
ונפרדה לשלום מהציפור המופלאה.
היא יצאה מארמון הקרח והכפור,
והתקדמה לעבר האור.
ובסמוך לארמון, על גבעה קטנה,
אולת מצאה את פתח המחילה.
במשך יום או יומיים,
בלי אור ובלי מים,
אולת זחלה במחילות תחובות,
אילמות ואפלות.
התרנגולת כלל לא חששה,
וידעה לגשש דרכה בחשכה.
אולת זחלה בלי לעצור,
עד אשר ראתה את האור.
9
האור שהציץ בקצה המחילה,
היה רך ולבן ונפלא.
מן אור חזק ועדין,
שאת השלג בנגה האיר.
אולת עצרה.
מהיופי הקסום נפעמה.
10
כשהתרנגולת המשיכה בדרכה,
הבחינה בשלולית כחולה,
שבין שברי קרח בצבצה.
היא הציצה בעיגול הכחול,
שתחתיו שכן הים הגדול.
11
התרגשות עצומה,
באולת אחזה.
היא נכנסה למים הכחולים,
למרות שהיו מאוד קרים.
בים ערבות השלג שחתה,
בדרך לקצה העולם שלה.
12
המים הכחולים היו מאוד צלולים.
המראות היו קסומים ומדהימים.
אולת פגשה יצורים מופלאים,
שרק בעומק המעמקים חיים.
13
אולת צללה וצללה.
הרגשת חופש אין סופי הציפה את כולה.
השלווה והעונג הסתיימו,
כשגופה וראשה בקרקעית נחבטו.
14
בבת אחת הרגישה בכבדות איומה,
שרובצת על ראשה וגופה.
כל מי הים מעליה,
וקרקעית אטומה תחתיה.
אולת חיפשה דרך מפלט,
וקצת החלה להרגיש במחנק,
ואז הבחינה בידית של דלת קטנה,
שמן קרקעית הים בצבצה.
15
אולת משכה בידית,
של הדלת המסתורית.
כשעברה דרך הדלת הקטנה,
בבת אחת הכבדות נעלמה.
לתוך האוויר התרנגולת יצאה,
קלה כנוצה בשמיים ריחפה.
16
שלווה ומאושרת אולת ריחפה,
עד שראתה מולה דמות בכותונת לבנה.
אולת התקרבה ושאלה את האיש-
"סליחה, האם אתה רגיש?"
האיש חייך וענה -
"ברוכה השבה תרנגולת יקרה."
"הגעתי לקצה העולם?" שאלה,
"כן, זה כאן בדיוק" ענה.
17
האיש נתן לאולת,
טבעת ראש מזהב וכותנות.
אולת לאיש הודתה,
ואל הגן הקסום נכנסה.
ובגן של קצה העולם,
היו דומים, כולם.
בשקט מחריש אוזניים,
התעופפו להם, בשמיים.