top of page
הרפתקה אלסט�ית

אולת קונצצ'יקן - הרפתקה אלסטית \ תקציר

 

אולת תרנגולת חובבת סדר. הרגלים ושיגרה מעניקים לה ביטחון. אבל מה קורה כשיום אחד השיגרה נשברת? כשזה קורה הפחד משתלט עליה. היא מאבדת שליטה ופורצת בבכי היסטרי. כשהיא קצת נרגעת אולת מבחינה ביצור חדש בסביבה. לסטי. אין לו צורה מוגדרת. היא לא מסוגלת לשייך אותו לשום תבנית מוכרת. המבוכה מתורגמת לכעס. היא דורשת הסברים, ומקבלת אותם. לסטי מסביר לה שפעם היתה לו צורה מוגדרת וכשהיא לא התאימה לו יותר, הצורה הישנה התפרקה והוא לבש צורה חדשה שוב ושוב. לסטי הסביר שכשהגיע לבשלות הוא הבין שהוא לא צורה אחת אלא מצרף של כל הצורות שחווה. וההבנה הזו הביאה איתה שלמות ורוגע.

הרפתקה אלסטית - ניתוח פילוסופי רוחני

הסיפור "הרפתקה אלסטית" הוא אלגוריה עדינה ומורכבת על התהליך הרוחני והאנושי של שחרור, גמישות פנימית, התעוררות והחזרת חיות לחיים מקובעים מדי. זהו סיפור על התמרה, מעבר מחיים של סדר והרגלים לחיים של זרימה, משחק וחיבור לעצמי הפנימי.

ניתוח פילוסופי רוחני

הסדר כשלב התפתחותי הכרחי

בפתיחת הסיפור אנו פוגשים את אולת כשהיא חיה חיים מדודים ומדויקים. כל פעולה מתרחשת ב“בדיוק בשעה שש”, “בדיוק בשעה שש ועשרה” ביטוי קיצוני לסדר. מבחינה רוחנית, זהו שלב של שליטה ושל ניסיון להחזיק בביטחון חיצוני דרך שגרה קבועה. זהו שלב שבו הנפש מבקשת יציבות, אך מאבדת בהדרגה את הגמישות והחיות שלה.

במובן הפילוסופי, אולת חיה בעולם של “צורה” נוקשה, קבועה ומרובעת, של קבע, של זמן ליניארי, שבו הכול נמדד ונשלט. אך עולם זה חסר רוח, חסר נשימה. הוא מבטא את הצד הימני של הקיום - הסדר, הגבולות, ההיגיון, אך מדחיק את הצד השמאלי, שהוא הזרימה, היצירה, ההפתעה

 

הקריסה והקריאה לשינוי

הרגע שבו פיצי ומיצלי נראים “קצת משונים” הוא שבר סמלי. הדמויות הקטנות בחייה של אולת, הבובות שהיא מטפלת בהן, מייצגות את עולמה הפנימי, את החלקים הרגשיים שלה עצמה. כאשר הן מתבלבלות, שערה של פיצי נושר ועניבתו של מיצלי מתבלבלת, נוצר סדק בסדר המושלם. זהו רגע של קריאה פנימית לשינוי.

הבלגן החיצוני חושף בלבול פנימי, אך גם הזדמנות לצמיחה. ההתפרקות של הצורה הישנה מזמינה את התהוותה של צורה חדשה או כפי שלסטי ילמד אותה בהמשך, את האפשרות לאחוז בצורת החיים אלסטיות.

 

הופעתו של לסטי – המורה הרוחני

לסטי, היצור האלסטי, הוא דמות רוחנית מובהקת, מעין גורו, שליח או היבט חבוי של נשמתה של אולת עצמה. שמו “לסטי” (elastic) מגלם את המסר המרכזי גמישות, השתנות, חופש מצורה אחת קבועה. הוא מלמד את אולת את תורת ההתמרה. “כבר הייתי הכול – מחר, היום ואפילו אתמול. הייתי מרובע, משולש, עיגול – וחוויתי כל סוג של בלבול.”

זו תובנה עמוקה על אחדות הזמן ועל טבע הקיום כזרימה מתמדת, כפי שמופיע בתורות רוחניות רבות שאין אמת אחת קבועה, אלא תנועה מתמדת בין מצבים. מי שמבקש להבין את החיים, עליו להסכים להשתנות, להתרחב, להימתח כמו לסטי.


השיעור של אהבה חסרת צורה

לסטי מסביר שאהבה, ממש כמו הוא עצמו, “אין לה שום צורה קבועה”.
זהו המסר הרוחני העמוק ביותר בסיפור, אהבה איננה דבר שניתן לסדר, לשלוט בו, למדוד אותו בזמן או להכניס אותו ל“שעה שש”. היא מתרחשת ברגע, בין הרגעים, כשהשליטה מתרופפת. הפתיחה של אולת אל חוויית האהבה האלסטית היא למעשה פתיחתה אל החיים עצמם, אל חוסר הודאות, אל הלא ידוע, אל המשחק.

היציאה לגינה – ההתעוררות

כאולת סוף סוף מסכימה “לצאת החוצה”, היא בעצם יוצאת מתוך עצמה, מחדרי השגרה אל עולם החוויה. היציאה אל הגינה מסמלת מעבר מתודעת הסדר והשליטה לתודעת החיים, הטבע, הנשימה.
זהו רגע של הארה קטנה, היא לומדת לבטוח, לשחרר, להרגיש. ובבוקר הבא, כשהיא מתעוררת “לא באותו החדר, ולא באותה המיטה” – זהו סמל לשינוי תודעתי עמוק. אולת נולדה מחדש. היא כבר אינה חיה מתוך התניה, אלא מתוך הקשבה. היא לא איבדה את עצמה, אלא מצאה אותה מחדש במרחב פתוח וגמיש.


 

היבטים חינוכיים

הגמישות כמיומנות חיים
הסיפור מלמד ילדים (וגם מבוגרים) כי שלמות אמיתית איננה נוקשות, אלא היכולת לשנות, להתאים, להתרחב. זהו שיעור חשוב במיוחד בעידן שבו ביצועים, ציונים וסדר נחשבים לערך עליון.

 

חשיבות המשחק והדמיון
אולת מגלה שהמשחק, הבלבול והיציאה מהשגרה הם מקור הלמידה האמיתי. דרך המשחק אנו נוגעים באמת הפנימית שלנו.

 

קבלה עצמית ושחרור משלמות
המסר הפדגוגי הוא שלא הכול צריך להיות מושלם, מצוחצח ומסודר. הלכלוך, הטעות והבלגן הם חלק טבעי מתהליך הצמיחה.

 

פתיחות לאחר
לסטי מייצג את האחר, את הזר, את השונה. דרך הדיאלוג איתו לומדת אולת לקבל שוני, לא להירתע ממנו אלא ללמוד ממנו.

 

למידה מתוך חוויה ולא מתוך פחד
לסטי אינו מטיף ואינו מעניש – הוא מדגים, מזמין, מאפשר. כך גם החינוך האמיתי פועל: לא בכפייה אלא בדוגמה חיה.


“הרפתקה אלסטית” היא מסע פנימי של נשמה לומדת.
זהו סיפור על החופש להיות בתנועה, על אומץ לשחרר את הצורה ולהיפתח למה שאי אפשר למדוד. אולת מגלה כי האיזון בין סדר לזרימה, בין צורה לחיים, הוא סוד החיות הרוחנית. בסופו של דבר, השעון בשעה שש אינו עוד סמל למשטר הזמן, אלא תזכורת לכך שכל בוקר יכול להיות שחר חדש של תודעה.

הצעות לפעילות

🌱 פעילות “גמישות בחיים שלי”

מטרה: הבנה דרך חוויה של חשיבות הגמישות הפנימית והיכולת לשחרר שליטה.
מהלך:
1. כל משתתף מקבל בלון או גומייה.
2. מנחים אותם למתוח, לשחרר, לקפל, לעצב צורות שונות – ומבקשים לשים לב מתי זה נקרע, מתי זה מתרחב, מתי זה חוזר לצורה הקודמת.
3. דיון קצר: מה קורה כשאני נצמד לצורה אחת בלבד? מה מרגיש כשאני מאפשר שינוי?
4. סיכום: גמישות אמיתית אינה חולשה, אלא כוח שמאפשר חיות וצמיחה.

 

🎨 פעילות “בית הבובות הפנימי”
מטרה: חיבור בין עולם הסדר החיצוני לעולם הרגשי הפנימי.
מהלך:
1. המשתתפים מציירים “בית בובות פנימי” – חדרים שמייצגים היבטים שונים של חייהם (משפחה, עבודה, תחביבים, רגשות).
2. בכל חדר כותבים או מציירים: מה אני שומר עליו תמיד מסודר מדי? היכן הייתי רוצה לשחרר יותר?
3. שיתוף או דיון בזוגות: מה למדתי על עצמי דרך הבית שלי?

 

🌈 פעילות  “להיות לסטי”
מטרה: חיזוק היכולת לשנות צורה, נקודת מבט ותגובה.
מהלך:
1. משחק תיאטרון קצר: כל משתתף “נהפך” לדמות אחרת (חיה, חפץ, רגש).
2. אחרי דקה משנים שוב.
3. שיחה: איך הרגשתי כששיניתי צורה? האם היה נעים לא לדעת מי אני לרגע?
4. קישור לסיפור: לסטי מלמד אותנו שהחיים הם תנועה מתמדת, וככל שנהיה אלסטיים יותר – נרגיש חופשיים יותר.

🌸 פעילות “הבוקר החדש שלי”
מטרה: התבוננות בשגרה האישית והכנסת רוח חיות אליה.
מהלך:
1. המשתתפים מתארים את הבוקר שלהם “בדיוק בשעה שש”, בדיוק כמו אולת.
2. אחר כך מתבקשים לשנות פרט קטן אחד בלבד בשגרה, משהו שיעורר שמחה, הפתעה או חיבור.
3. שיתוף: איך שינוי קטן יכול לפתוח יום גדול.

 

🎨 פעילות יצירתית “הלסטי האישי שלי”
מטרה:
עידוד ביטוי עצמי, דמיון וגמישות מחשבתית דרך ציור ויצירה אישית.

חומרים
דף ציור, טושים או צבעי מים, גזירי נייר צבעוניים, דבק, עיניים זזות, חתיכות בד או נצנצים.

מהלך:
שיח קצר: מי הוא לסטי? איך הוא מרגיש כשמשנה צורה?
כל ילד מצייר את לסטי שלו – איך שהוא היה רוצה שהוא ייראה.
מוסיפים פרטים בעזרת גזירים, בד, נצנצים ועיניים – כל אחד יוצר לסטי ייחודי משלו.
כותבים (או שהגננת כותבת) משפט קצר: “הלסטי שלי הוא…” עם תיאור אישי של הילד.
תצוגת “לסטים אישיים” על לוח הגן.
דגש: אין נכון או לא נכון – כל לסטי הוא שונה ומיוחד, בדיוק כמו הילדים.

Olet Coontzchicken. All rights reserved © Taly Levi 2001-2025

  • Instagram
  • Pinterest
  • Facebook
נגישות
bottom of page