אוֹלֶת קוּנְצצִ'יקֵן

לעומק דמותה של הנסיכה בינה

​

הנסיכה בינה היא דמות עשירה ברובד פילוסופי ורוחני, ומכילה בתוכה סמליות עמוקה הקשורה לחכמה, צניעות, וידיעה שאינה שייכת לעולם הזה בלבד.

​

הארמון הקרח בערבות השלג, שבו חיה בינה, מייצג מקום של טוהר, ניתוק מהעולם החושי, שקט פנימי וצלילות קיצונית. הקרח – חומר שקוף, קריר ומרוחק מבטא את החכמה שאינה מתלהטת מרגש, אלא נשארת מפוכחת, נצחית, נשגבת. השלג הוא לבן וטהור, והוא מרמז על נקודת המבט הרוחנית הגבוהה ביותר, שם אין "טוב" או "רע" במובן היומיומי, אלא פשוט מה שיש.

​

👑 העובדה שהיא הנסיכה "הכי יפה וחכמה" מלמדת שבינה אינה רק שכלית – היא גם אסתטית, נשגבת, מרהיבה. כלומר, החכמה האמיתית היא גם יפה, הרמונית, שלמה. היופי הפנימי מקרין כלפי חוץ, כמו הארמון שקוף הקרח.

​

השם "בינה" לקוח מהקבלה – ספירת בינה היא הספירה השלישית בעשר הספירות, והיא מייצגת את ההבנה העמוקה, את היכולת לפרק רעיון ולהוליד ממנו הבנה חדשה. היא "אֵם הבנים", היולדת את הרגש (חסד, גבורה וכו') מתוך החכמה העליונה. בינה היא המקום שבו הרעיון הראשוני של ספירת חכמה מתרחב ונהיה ניתן לתפיסה, אך עדיין נשאר מופשט, על-שכלי.

​

כשהנסיכה בינה עונה על כל שאלותיה של אוֹלֶת במילה אחת – "ייתכן" – היא לא עונה תשובה חד-משמעית. זוהי תמצית החכמה הבינאית. היא לא נופלת לדואליות של כן/לא. היא משאירה את הספק כפתח לחקירה פנימית. היא מכירה במורכבות של כל שאלה ובכך שלעיתים אין תשובה סופית, אלא תנועה מתמדת של בירור. המילה "ייתכן" היא עצמאית, פתוחה, לא כובלת. היא מזמינה את אוֹלֶת למצוא את התשובה בעצמה.

​

הנסיכה בינה היא מורה רוחנית בעקיפין – היא לא מלמדת אלא מאפשרת. היא נוכחת בקצה העולם, רחוקה מההמולה, ומי שרוצה לדעת צריך להגיע אליה במסע אישי. היא היופי שבחכמה, והחכמה שבאי-ידיעה. היא חכמה שאינה מתנשאת – אלא עונה באהבה גדולה: "ייתכן."