אוֹלֶת קוּנְצצִ'יקֵן
עולם שובב, סקרן ואותנטי של סיפורים מאוירים, משחקים והרפתקאות
פאזל און-ליין
1
בשדה קטן, מאחורי הלול,
אולת יצאה יום אחד לטיול.
בשדה גדלו המון פרחים,
שפרחו בשלל צבעים מרהיבים.
אולת יצאה לטיול לבד – האם גם אתם אוהבים להיות לפעמים לבד עם המחשבות? מה מרגישים כשפשוט הולכים בשקט בטבע?
אולת בחרה ללכת אל השדה מאחורי הלול.
למה לדעתכם היא הלכה דווקא לשם?
האם יש לכם מקום אהוב שבו אתם מרגישים חופשיים לחשוב או לחלום?
2
אולת טיילה בין הפרחים בשדה,
כשלפתע הבחינה בפרח שונה.
הפרח היה סגור וקטן,
עדין ואדם, וכנראה קצת ביישן
האם גם לכם קרה שפגשתם מישה ו שנראה קצת סגור או שקט?
3
אולת חשבה שאולי הוא צמא,
ומים קרים לשתות הוא ירצה.
בכוס קטנה מזכוכית, שקופה,
מים צלולים לפרח נתנה.
לפעמים גם אנחנו רואים מישהו שקט או עצוב, ולא יודעים בדיוק מה הוא צריך.
אז איך אפשר לדעת מה מישהו צריך, גם אם הוא לא אומר בקול?
4
הפרח כנראה מאוד שמח,
וקצת את עלי הכותרת פתח.
כל-כך מרוצה ובמקום קצת לנוח,
אולת הלכה להביא לו תפוח.
חישבו– אילו מתנות אחרות, כמו התפוח של אוֹלֶת, אפשר לתת למי שצריך עידוד?
מה אתם חושבים על "מתנות מהלב", כאלו שאפשר לתת בלי כסף, כמו: חיוך, הקשבה, מילים טובות, משחק משותף...
5
למחרת הגיעה לשדה בריצה,
אוחזת בשני גביעים של גלידה.
את שני הגביעים היא נתנה לפרח,
כדי שיהיה שמח וקצת יותר פורח.
אך הפרח עמד סגור ודומם,
לא נע ולא זע,
ורק הסתכל.
יש כאן רגע עדין ומלמד שמזמין אותנו לחשוב על כוונות טובות, על אכזבות, על סבלנות, ועל כך שלא תמיד מה שאנחנו נותנים זה מה שהשני צריך
6
מאוחר יותר, תחת עץ תפוזים,
שכבה והקריאה לפרח סיפורים.
'אולי לפרח פשוט משעמם,
ובסיפורי אגדות הוא יותר יתעניין?'
אך הפרח עמד סגור ודומם,
לא נע ולא זע,
רק קצת הסתכל.
כתבו סיפור אגדה אישי למישהו ששותק
נסו לחשוב על רגע שבו ויתרתם על משהו בשביל מישהו אחר – איך הרגשתם?
7
ובערב אל הפרח חזרה,
ואת הדובי שהכי אהבה,
נתנה לו במתנה.
אך הפרח עמד סגור ודומם
לא נע ולא זע
רק קצת הסתכל.
ציירו את המתנה הכי יקרה שיש לכם, וספרו למה היא כל כך חשובה לכם
8
כשאולת הגיעה לבקר,
בשעה מאוחרת יותר,
סודות כמוסים לפרח לחשה,
כך שאפילו היפי והיפו לא שמעו
אף מילה.
אך הפרח עמד סגור ודומם
לא נע ולא זע
רק קצת,
הסתכל (?)
למה אנו לוחשים למישהו סודות כמוסים?
מה אולת לחשה לפרח?
זוכרים פעם שהרגשתם שמשהו כאילו נתקע לכם בגרון?
מתי זה קרה?
למה הרגשתם כך?
9
למחרת, אולת חשבה שהיא קצת רעבה,
אז לבוסתן ,ליד השדה, היא הלכה.
היא קטפה ואכלה אשכול ענבים,
אך הם נתקעו בגרונה כצרור אבנים.
10
לאחר הכאילו ארוחת הענבים,
כשרכבה על האופנים בהרים,
על הפרח הזה בשדה היא חשבה,
שקצת יפרח היא כל-כך רצתה.
היא כל-כך ניסתה להבין,
מה ייתן לו אומץ וכוח,
שיוכל יותר לפרוח.
לפעמים, דווקא כשאנחנו בתנועה והגוף עסוק, הלב והראש פנויים לחשוב על מה שחשוב באמת
11
וגם כשהיתה עסוקה במשחקים,
במחיצת חברים אחרים,
גם אז היא חשבה
על הפרח הזה,
בשדה.
לפעמים מישהו נשאר איתנו בלב – גם כשאנחנו לא לידו
12
וגם כשחתה עם דגים בבריכה,
גם אז על הפרח ההוא היא חשבה.
'אולי כדאי אותו להפתיע,
לפניו בריקוד ושירה להופיע?'
אולת לא מוותרת – היא מחפשת דרך חדשה לגעת בלב של הפרח. על איזה תכונות אופי זה מעיד.
13
'כן, זה באמת רעיון נפלא,' חשבה,
אערוך לכבודו מסיבה נפלאה.
אולת סידרה הכרבולת, ענדה תכשיטים,
ורקדה לפניו לצליל התופים.
כנראה שהפרח מאוד נהנה,
הוא התנועע טיפ-טיפה.
דמיינו שאתם מכינים הופעה למישהו שזקוק לעידוד – ממש כמו שאולת רצתה להופיע בשביל הפרח. בחרו שיר והמציאו ריקוד
14
אבל, כשלמחרת חזרה,
שום דבר לא ממש השתנה.
הפרח עמד סגור ודומם,
לא נע ולא זע, רק קצת הסתכל.
אז אולת אמרה:
"תודה ועכשיו שלום,
היית פרח מאוד עדין ויפה ואדם.
אולי פעם, בזמן אחר,
יתחשק לך, פרח, לפרוח יותר."
לפעמים, גם כשאנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים – מישהו אחר עדיין לא מוכן להשתנות, לפרוח, או לפתוח את הלב.
זה לא אומר שנכשלנו.
זה רק אומר שעוד לא הגיע הזמן.
כתבו משהו למישהו שאתם רוצים לשנות או לשמח
15
אולת הלכה. מהמקום ההוא התרחקה.
אך את הפרח לא שכחה.
כעבור זמן, יום או שנתיים,
כשהשמש עמדה במרכז השמיים,
אולת החליטה לבקר בשדה.
ושם, באותו המקום של הפרח הזה,
עמד פרח אדום ועדין,
שפרח בשלל צבעים,
ויופיו מדהים.
כתבו או ציירו, מהו "הפרח שלכם" – דבר שאתם מקווים שיפרח יום אחד? איזה צבעים יהיו לו? מה תרגישו כשתראו שהוא סוף סוף נפתח?
אולת כבר לא ניסתה לשנות – היא פשוט באה לבקר, והשינוי התרחש מעצמו. זו תובנה עמוקה על סבלנות, אי-שליטה, אמון בזמן, ועל כך שזרעים שנטענו באהבה – פורחים בסוף, בדרכם
