אוֹלֶת קוּנְצצִ'יקֵן

לעומק דמותה של אולת קונצצ'יקן

​

אוֹלֶת קוּנְצְצִ’יקֵן היא תרנגולת. לא חיה רומנטית, לא גיבורה מיתית ולא יצור שמעורר השראה מיידית. ובכך בדיוק טמון הכוח הרוחני שלה. היא מייצגת את הנשמה היומיומית, זו שלא נוצצת מבחוץ אך מלאה חיים פנימיים. כשכולם רוצים להיות אריות או חד-קרן – היא תרנגולת. בחירה שלא מתכחשת לשורשיה.

 

אולת לא מסוגלת לעוף גבוה – אבל היא ממשיכה לנסות. זו איכות מהותית במסע הרוחני. היא שייכת לעופות, אך כבדה מדי כדי לעוף הרחק. כמו האדם – יש לה פוטנציאל שמימי, אך גבולות חומריים. היא מייצגת את הקונפליקט הקיומי בין הרצון להתעלות לבין הכובד של המציאות, הגוף, הכאב, הספקות.

 

לאולת אומץ נאיבי. היא פועלת מתוך דחף פנימי ללכת בעקבות הסקרנות, גם אם היא לא יודעת מה מחכה לה. אומץ כזה נובע לא מכוח פיזי אלא מאמון בתום הלב.
היא בעלת עיקשות מתוקה. נתקעת, טועה, מסתבכת – אבל ממשיכה. כמו הנשמה שנפלה לעולם הזה ושכחה מהיכן באה, אבל ממשיכה לחפש את דרכה חזרה.

אוֹלֶת יודעת שהיא שונה, מוזרה, אולי לא מוערכת – אבל לא מנסה להיות מישהי אחרת. דווקא דרך הזרות שלה היא מלמדת קבלה עצמית עמוקה. למרות המסע הרוחני שהיא עוברת, היא שומרת על קריצה. זו חוכמה גבוהה, לדעת לקחת את עצמך ברצינות, אבל לא יותר מדי.

​

אולת נשלחת שוב ושוב להרפתקאות, לא כגיבורה אפית – אלא כתלמידה. היא לומדת את העולם דרך טעות, משחק, הפתעה, כאב ויופי. היא סמל למסע הילדי-בוגר, שבו דווקא מי שאין לו את "המראה הנכון" הוא זה שמחזיק את החוכמה הרכה, חוכמת הלב.

​

אוֹלֶת קוּנְצְצִ’יקֵן היא השליחה הבלתי צפויה של הנשמה בעולם הזה. היא מביאה איתה תום, חוכמה פשוטה, ויכולת נדירה להישאר נאמנה לעצמה גם כשכולם מסביבה מנסים להיות משהו אחר. היא מזמינה אותנו לאהוב את היצורים הפנימיים שלנו – אלו שאף אחד לא מלטף או כותב עליהם שירים – ולתת להם מקום.