אוֹלֶת קוּנְצצִ'יקֵן

לעומק דמותה של פיצי הפילה

​​

פיצי היא פיל – אבל לא כמו שהכרתם. פיצי זה שם קטן לגוף גדול, חדק קצר ועדין, ושקט מלא בנוכחות.

היא קוראת תיגר על כל מה שידענו על כוח וגודל, כי הגודל האמיתי לא נמדד ברעש או בנפח, אלא ברוך ובהכלה.

​

לפיצי אין "נונים" – אות השלילה שאצל רובנו מלווה כל משפט.

בעולמה אין "לא", אין "אין", אין "אי-אפשר".

השפה שלה היא שפה של יצירה, של בריאה, של אהבה.

​

היא לא אומרת "אני" – אלא "אמי", ומזכירה לנו את הקשר הראשוני והעמוק, את האמהות שבתוך כולנו.

 

החדק הקצר שלה הוא סימן לבחירה רוחנית. להקשיב בלי להחזיק, להרגיש בלי לשלוט, להיות גדולה בלי לדרוס.

​

פיצי חשה את הדברים בלי מילים – מחוברת אלינו דרך הלב, בנוכחות מכילה ושקטה.

בעולם רועש ומתוחכם, פיצי מציעה דרך אחרת – דרך של רוך ונוכחות עדינה, של דיבור נטול שלילה, הבנה עמוקה ושותפות אמיתית.

​

היא לא רק דמות של פיל, היא סמל לדרך חיים, קטנות שבוחרת להיות גדולה באמת.

​

לפיצי יש הרבה מה ללמד אותנו על החיים, על האהבה, ועל כוח השקט.

ואת זה – רק הלב יכול להבין.