אולת קונצצ'יקן - הרפתקה בחצר האחורית \ תקציר

 

אולת ומר שפן, הארנב, גרים בשכנות. הם חברים מאוד טובים, משחקים, מדברים, אוכלים ומבלים ביחד כל יום. נראה שהכול מושלם ונצחי. אך מסתבר שמתחת לפני השטח, עמוק בלב, מתחוללים דברים בסתר. מר שפן, אוהב את אולת וכיף לו בחברתה, אבל איפשהו בתוך תוכו הוא מקנא בה. ויום אחד הקנאה פורצת והופכת מרגש ומחשבה למעשים. מר שפן מקנא באולת כי יש לה חצר אחורית (עולם פנימי) עשירה ומדהימה מלאה פרחים ופירות. עד כה שניהם נהננו יחד מהטוב הזה. עכשיו זה לא מספיק לו. הוא רוצה שגם לו תהייה חצר אחורית כזו. וזה בסדר גמור לרצות לטפח את הצדדים האחוריים שלנו, רק השאלה באיזו דרך אנו נוקטים. מרגע שהחליט מה התוצאה הרצויה לו, מר שפן לא רואה בעיניים. הוא מתחיל להוציא מהחצר שלו את כל האבנים שהיו שם וזורק אותן, כן, בדיוק, לחצר של אולת. למה דווקא לשם? כי היא הכי קרובה אליו וכי הוא לא מודע ולא חושב על המשמעות, ההשלכות והתוצאות של מעשיו. ובמשך כל אותה תקופה הוא בנתק מוחלט מהתרנגולת מרוכז לחלוטין בעשייה שלו. במקביל, התרנגולת סופגת בשקט ובהשלמה את מטח האבנים. מדוע היא לא כועסת? לא מתלוננת? לא אומרת לו משהו? אולי היא מבינה ומאפשרת את התהליך? אולת המסודרת אוספת את האבנים ועורמת אותן. מתוך כוונה או לא, ערמת האבנים גדלה לכדי חומה ענקית המפרידה בינה לבינו. הנתק נהייה עצום. אחרי פרק

זמן מר שפן מגיע להגשמה. יש לו חצר אחורית מדהימה משל עצמו. ואז הוא מתעורר.

​

רוצים להבין מדוע לארנב קוראים "מר שפן"? קראו את "הסליחות של מר שפן" ותבינו