סדרת סיפורים לילדים
הרפתקה בחצר האחורית
כתבה ואיירה: טלי לוי
1
לאולת היה שכן קטן,
ארנב ושמו "מר שפן".
כל יום שניהם נפגשו,
ובחצר האחורית יחדיו שיחקו.
2
הם אהבו לשחק בכדור הכתום,
שהיה מאוד עגול ולא כל-כך גדול.
מר שפן היה שחקן נפלא,
בכדור שלט בלי שום בעיה.
תמיד הוא צבר יותר נקודות,
מחברתו העדינה בעלת הנוצות.
למרות שנוצחה,
אולת תמיד נהנתה.
כשניצח אולת אהבה לראות,
איך לקול תשואותיה הרמות,
מר שפן צוהל משמחה,
מלא ביטחון וגאווה.
3
אולת הצטיינה במשחק המחבואים.
תמיד הצליחה להעלם בין הצללים.
מר שפן היה מחפש מאחורי העצים,
ומתחת לעלים ובין הפרחים.
תמיד חיפש וחיפש,
וכמעט התייאש,
עד שלבסוף היא היתה מציצה,
ויוצאת ממחבואה מחייכת ושמחה.
4
לפעמים, כשאולת היתה חזקה,
היא נשאה את מר שפן על גבה.
כך יכלו, אפילו שעה,
לטייל ברחבי החצר הגדולה.
5
לפעמים, כשאולת היתה עייפה,
או סתם בלי סיבה,
מר שפן אפה עוגת גזר טעימה,
במיוחד בשבילה.
והיו גם ימים אחרים,
שהיו סתם כך יושבים,
ובהקיץ מהרהרים.
6
פעם אחת, כשישבו בחצר שלה,
מר שפן הרגיש דגדוג קטן של קינאה,
ממש קרוב לבטן התחתונה.
החצר של אולת היתה כל-כך פורחת ויפה,
ואילו החצר שלו - מלאה אבנים ויבשה.
7
בְּלֹא דִּחוּי, נחרץ ומידי,
באופן לגמרי חד צדדי,
מר שפן החליט שלא די במחשבות,
ויש להתחיל מיד בהכנות.
למחרת בבוקר, כשהשמש רק התעוררה,
הוא פינה מחצרו את האבן הראשונה.
8
באותו היום,
כשאולת באה לחצר, בשעה הרגילה,
מר שפן לא היה.
היא ישבה וחכתה,
אך מר שפן לא בא.
פתאום היא הבחינה שממש לידה,
מונחת על האדמה אבן חדשה.
אולת תהתה מהיכן הגיעה אבן זרה,
לתוך החצר האחורית שלה.
9
למחרת כששבה לאותו המקום, באותה השעה,
מר שפן שוב לא היה.
במקום מר שפן ועוגות,
חכו לה אבנים נוספות, זרוקות.
כשליבה מלא בהרהורים,
אולת הרימה את האבנים.
היא ערמה אותן אחת על השנייה,
בקצה החצר האחורית שלה.
כשסיימה, שבה לביתה,
חפוית ראש ועצובה.
10
למחרת שוב חזרה,
אך מר שפן – שוב - לא בא.
כך המשיכה לבוא לאותו המקום, יום אחר יום,
וכל-כך קיוותה שמר שפן אולי יופיע פתאום.
אך במקום מר שפן ומשחקים,
כל יום מצאה בחצרה עוד ועוד אבנים.
11
ובחצר האחורית הסמוכה,
מר שפן עבד ללא הפסקה.
הוא שתל וזרע וגרף וגזם,
וטיפח גן נהדר.
12
מר שפן עבד מאוד קשה,
ובפרי עמלו היה מאוד גאה.
בחלוף הימים, עצי הבוסתן גדלו,
ופירות רבים נתנו.
הגן התמלא בפרחים ענקיים,
ושפע של ניחוחות וצבעים.
13
לאחר שבועות ארוכים של עמל,
הגן היה מוכן.
מר שפן ניגש לקצה החצר האחורית,
מצפה לראות את חברתו השברירית.
אך כשהגיע לקצה, הבחין לראשונה,
בחומה העצומה שכלל לא שם לב להתהוותה.
14
מר שפן התקרב לחומה,
ומבעד לחרכים ראה - כרבולת אדומה.
"הי אולת" הוא קרא,
"מהיכן הגיעה לכאן החומה?"
15
אולת נאנחה,
והתקרבה לחומה.
היא סיפרה לחברה הקטן,
שעבר הרבה מאוד זמן,
ובמשך שבועות ארוכים,
אספה וערמה את כל האבנים.
שהאבנים האלו, מהחצר שלו,
הן האבנים שביניהם עכשיו חצצו.
אולת הסבירה וסיפרה.
מר שפן שמע ולא אמר מילה.
16
אולת סיימה לספר,
לא פחות ולא יותר.
שקט נשמע מעבר לחומה.
והמועקה עצומה.
שתי עיניים עצובות ועייפות,
הביטו אל שתי עיניים מאוכזבות.
הן הביטו וחיפשו מעט נחמה,
ואולי קצת תקווה,
מעבר לחומה…
