אוֹלֶת קוּנְצצִ'יקֵן
עולם שובב, סקרן ואותנטי של סיפורים מאוירים, משחקים והרפתקאות
1
אולת התרנגולת קיבלה במתנה,
סירת מפרשים קטנה.
עם בוקר, נרגשת ושמחה,
רצה נלהבת לאגם הנפלא,
זינקה לסירה, מתחה שני מפרשים סגולים,
ויצאה לשיט רגוע ונעים.
על אילו תכונות אופי זה מעיד?
2
לבדה שטה בסירה,
עטופה ביופי, רוגע ושלווה.
לפתע,
מעבר לגדה,
שמעה בכי מתייפח.
זה היה התנין - זרח.
"איה, השן" זרח ילל,
ועשה פרצוף ממש לא צוהל.
3
אולת כלל לא היססה,
התקרבה, קפצה מהסירה,
ואל זרח ניגשה.
"פה גדול" ביקשה,
"בשמחה," זרח ענה.
זרח פתח לוע של בלהות,
עטור שיניים חדות,
וכשאולת היתה באמת קרובה,
זרח ניסה לטרוף אותה.
התרנגולת מבוהלת והמומה,
דרך שדה הגזר ברחה.
שיוואו, איזו חמודה התרנגולת הזו. כזאת תמימה.
למה דווקא גזר?
1. כי הוא משולש ואנחנו קוראים הרפתקה משולשת
2. מקל - וגזר. הקליקו וקראו
4
זרח נשאר מאחור - צוחק,
במזל הצליחה משניו להימלט.
אולת המשיכה ללכת קדימה,
עד שלקצה השדה הגיעה.
ובקצה השדה, בסופו של השביל,
תמרור חצים, אל שתי דרכים הוביל.
לאן כדאי?
ימינה או שמאלה?
5
"לאן כל דרך מובילה?" הרהרה.
"באיזו דרך לבחור?" התלבטה.
זמן רב ישבה וחשבה,
ובינתיים, הלילה התקרב ובא.
כן. ברור. כשצריך לחשוב ולהחליט, הכי טוב זה לשבת על קקטוס ולחשוב.
ולא. ברור שזה לא מעיד על חוסר סבלנות ועל
"קוצים בת...ת"
6
הלילה התגנב לאט אל היום.
השמיים נצבעו בשחור וכחול.
לבד, בחוץ, בחשכה,
אולת הרגישה מפוחדת ובודדה.
היא הקימה אהל יפה וכתם,
בתוכו עד הבוקר הלכה לישון.
מזאת אומרת שהלילה מתגנב ליום?
7
כשהבוקר הפציע והשמש זרחה,
אולת זינקה מהאהל בשמחה.
התרנגולת צעדה קדימה במרץ,
דילגה בקלילות הלאה בדרך.
מתי אנחנו שמחים ומדלגים בקלילות אפילו בעליות חדות?
8
אך הדרך היתה עקשנית וארוכה,
ללא סוף ומאוד קשה.
אולת התחילה שוב להתעייף,
כשלפתע נתקלה בעפיפון - מחייך.
בחוט העפיפון אולת נאחזה,
ויחד עמו מעלה ריחפה.
מכירים את זה שמשהו נהייה קשה מידי, ואז אנחנו מתייאשים ואז בא מישהו או קורה משהו שמעודד אותנו להמשיך? כאן זה העפיפון. למה דווקא עפיפון?
מה המשמעות של עפיפון? מעניין....
9
חיש מהר לפסגה הם עלו,
מאושרים בשמים הכחולים נגעו.
"אתה יודע," אולת לחשה,
"מה?" העפיפון תהה.
"בשמים גרים הכוכבים,
ובכל לילה הם מופיעים,
זוהרים ויפים."
איזה כיף להצליח (-:!
10
ואכן בלילה הופיעו הכוכבים,
ומיד נהיו לאולת חברים.
בארץ כל הכוכבים,
כל הלילה משחקים, וביום - נחים.
לא צריך לעבוד קשה.
הכול מאוד קל ויפה.
לרגע, אולת היתה בעננים,
מאושרת וגאה בחבריה החדשים.
נכון שזה נראה ממש כיף לרכב על כוכב, להיות חבר של כוכב ולהרגיש כוכב?
11
אך הכוכבים,
כל לילה מופיעים ובבוקר-
נעלמים.
אולת נמלאה עצבות.
ואכזבה שכולה חמיצות.
"ככה מתנהגים חברים אמיתיים?"
"פעם נמצאים, פעם הולכים?"
הזהר נמלא ריקנות.
האושר פינה מקומו לבדידות.
כזו מצחיקה התרנגולת הזו. מופתעת ומאוכזבת ממשהו שכל ילד יודע. ככה זה. כוכבים מופיעים בלילה ונעלמים בבוקר.
12
כששחר חדש עלה,
והשמש בשמיים זרחה,
אולת קמה ויצאה לדרכה.
במורד הגבעה פסעה לאיטה.
נזהרת שלא למעוד בירידה,
שקטה התקדמה לעבר ביתה.
לפעמים צריך לדעת לוותר.
לפעמים צריך להבין שיש ירידות ומעידות בדרך.
בזמנים כאלו תמיד כדאי להתכנס פנימה, לחזור הביתה ולהתחזק מבפנים
13
ומאז, בכל לילה כשהיא שוכבת לישון,
אולת רואה אותם מציצים מהחלון.
"הכוכבים, מרחוק, כל כך יפים וזוהרים,
בשמים משחקים ומשתעשעים."
איזו חמודה התרנגולת הזו. רואה את היופי גם במי שאכזב אותה
14
בוקר חדש טיפס ועלה.
אולת התעוררה נרגשת ושמחה.
היא רצה אל סירתה הסגולה,
ויצאה לשיט רגוע ונפלא.
תמיד יש עוד הזדמנויות בחיים. חשוב להיות אופטימיים, לזכור, לתחקר ולהמשיך הלאה
